השנים הראשונות

קבוצת הכדורגל בית"ר ירושלים נוסדה בשנת 1936 על ידי דוד הורן. חלק ניכר משחקני בית"ר השתייכו לתנועה הרוויזיוניסטית ולמחתרות האצ"ל והלח"י. עקב מעצרו של מרקוביץ' על ידי הבריטים ב-1938 נאלצה בית"ר להפסיק את פעילותה, עד להקמתה מחדש ב-1943. בשנים אלה הוגלו חלק משחקני בית"ר על ידי ממשלת המנדט הבריטי לקניה, בשל פעילותם המחתרתית. בין המוגלים היו חיים קורפו, לימים שר בישראל, שמעון גרשון, שלמה כהן ועוד.

בשנת 1943 הקימו דוד הורן ושמואל קירשטיין מחדש את הקבוצה, ומיזגו אליה את בית"ר ימין משה ובית"ר ניל"י משכונת יגיע כפיים. הכוכב המשמעותי הראשון של הקבוצה היה החלוץ סימון אלפסי, שכיכב בשורותיה בשלהי שנות הארבעים והחמישים. לאחר מכן, כשפרש ממשחק פעיל, עבר לאמן את הקבוצה. יחד עימו בלטו גם הקשר-מתאגרף אשר ברנבלום, שלום ציון והחלוצים ישראל יחזקאל ואהרון חסון. הקבוצה העפילה לראשונה לליגה הבכירה בשנת 1954 (עם אלפסי כשחקן-מאמן על הקווים ותמיכה בארבעת המחזורים האחרונים מלוניה דבורין) לאחר שנצחה במגרשה ימק"א 1-2 את הפועל רחובות. עונה אחת בלבד הנחיתה את הקבוצה חזרה לליגת המשנה ל-13 שנה, בהן הצליחה פעם אחת , בשנת 1957, לסיים במקום הראשון בליגת המשנה, אך ההתאחדות לכדורגל החליטה להקפיא את הירידות והעליות......